בלוגים

פרצו אצלנו. אם אני הייתי הבוס של אותו גנב, הייתי מפטר אותו. נו באמת, מכל הבתים בחרת את ביתו של הרב התפרן…

אז מה קרה לו, למשיח? יכול להיות שאנשים מפחדים מבואו? כל כך התרגלנו למציאות הגלותית שמלווה אותנו מיום בריאת העולם שאולי לא "מתאים" לנו פתאום עולם חדש ומתוקן יותר?

אחד הדברים שתורת החסידות נותנת לאדם, זה הכוח לדבוק באמונתו ולהישאר בשמחה בכל מצב וכך הוא מסוגל לראות את צרתו של הזולת, וכמובן לתת גם לו את הכוח להיות בשמחה.

לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ אלוקי ואהבה פנימית לקב"ה, הניצוץ הזה מתעורר בזמנים ובמצבים מיוחדים אצל כל אחד, והציווי בתורה הוא לעורר את הניצוץ הזה ולהבעיר ממנו להבה

"הזמן חלף לו ואני כבר 'אחרי', ילדתי בן במזל טוב, ילדי החמישי, ו'שם' הוא מקום מגורינו בשמונה השנים האחרונות – קייב בירת אוקראינה. יצאנו, בעלי ואני, בשליחות הרבי על ידי ארגון 'צעירי חב"ד', מטופלים בתינוק בן עשרה חודשים …" • השליחה דבורה לבנהרץ בבלוג שליחות

כנראה שממציא החופש הגדול ניחן עדיין במעט חכמה לשמור על המצאתו בעילום שם. רק לדמיין מפגש שלו עם כמה הורים שאני מכיר מקרוב…

המטרה – גאולת עם ישראל! איך היא קשורה גם אלי? איך אצליח לתרום להשגתה ברמה האישית? ■ הרב נדב כהן

אממה, מסתבר שבשביל תחושת שובע לא מספיק להזין את הגוף, יש להזין גם את העיניים, וה'מן' לא עשה את העבודה..

'הם מגיעים בהמוניהם היישר משדה התעופה על קירותיו המתקלפים. יוצאי צבא, בני קיבוץ, מושב, עיר וכפר, כור ההיתוך של החברה הישראלית. הם נכנסים אל בית חב"ד כשמבטם מתרחב למראה האותיות העבריות המוכרות.." • 'בלוג שליחות' עם 'השלוחים' בנאפל

הכורה האחרון שפגשתי היה דמות נחמדה מתוך משחק מחשב ישן נושן שכיכב בתקופת ילדותי. מעבר לכך לא יצא לי לפגוש כורים באופן אישי..