עירוב תבשילין

 

השאלה שקביעות זו מעוררת היא בעניין בישול ועשיית מלאכות אחרות בחג לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת.

 

על-כן תיקנו חכמנו ז"ל את התקנה הנקראת 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד מערב החג לצורך השבת, שעל-ידי כך מותר להוסיף לבשל, להדליק נרות וכו' גם בחג לצורך השבת, ועל-ידי כך גם ידאגו להכין מנה יפה לשבת.

 

וכך עושים זאת:

 

מכינים בערב החג תבשיל (כגון בשר או דג) בגודל 'כזית' (נפח 27 סמ"ק לפחות), וכן חלה או לחמנייה. מניחים אותם בצד, ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת". את הלחם והתבשיל יש לשמור במקרר לפחות עד שמסיימים את כל ההכנות לשבת שנעשות בחג.

 

רב העיר או הקהילה נוהג לזכות את 'עירובו' (באמצעות אדם אחר) לכל מי ששכחו לעשות 'עירוב' (ולמנהג חב"ד כל העושה 'עירוב' מכוון לזכות את בני העיר), אבל זה מועיל רק למי ששכח או לא ידע. מי שידע וזכר, אלא שהתעצל וסמך על עירובו של הרב, עליו לשאול רב מוסמך כיצד לנהוג (לדעת שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן אינו יכול לסמוך על עירוב זה, ויש מקילים).

 

חשוב לדעת, שה'עירוב' מאפשר לעשות רק מלאכות שאפשר, אם רוצים, ליהנות מהן בחג עצמו, אבל אין הוא מתיר להתחיל בישול בערב שבת בסוף היום.

 

נוסח 'עירוב תבשילין' כפי שמופיע בסידור

 

התוכן באדיבות:

© כל הזכויות שמורות