העיר שדרות הייתה הומה אנשים כשהגענו אליה אתמול (ראשון) בשעות הצהריים המוקדמות. השקט היחסי השורר באיזור בחודשים האחרונים עושה את שלו ומוציא את ההמונים לרחובות.
גם מעט פצצות המרגמה שנורו לעבר קיבוצי הסביבה בשבוע האחרון לא מנעו מהתושבים להסתובב. שלטי ענק המבשרים על תהלוכת ל"ג בעומר שתיערך כאן ביום שלישי ע"י בית-חב"ד, ממלאים את העיר.
נסענו לכיוון היציאה מהעיר, עם שליח חב"ד הרב משה-זאב פיזם ופנינו לכיוון קיבוץ גבים. "המצב לא כל-כך פשוט כמו שנראה", הוא מגלה לנו. "נכון שיש שקט יחסי, אך הכל נפיץ מאוד. הזעיקו אותי היום לתחנת המשטרה, שם דרשו ממני לבטל את התהלוכה, מכיוון שיש התרעות מודיעיניות חמות על חשש לירי קסאמים מאסיבי לעבר שדרות. זה ענין של זמן עד שהבלון הנפוח של 'הפסקת האש' הבלתי רשמית תתפוצץ", הוא מעריך.
אך לא לשם כתבה מסוג זה הגענו לשם. רצינו לחזות בצד הלא מוכר באישיותו של הרב פיזם. הצד של המלחין והמעבד. זה התחביב הגדול שלו: הלחנת שירים וניגונים לפרקיו של הרבי. בשנת המאה לרבי ניצח הניגון שלו וגבר על פני הניגונים האחרים.
השיר שהלחין נבחר ע"י הוועדה כניגון של פרק ק'. מאז היותו נער, הוא מלחין מפעם לפעם שיר חדש שמתווסף לרשימה ארוכה של שירים המחכים לצאת לאור-עולם בהזדמנות כלשהי.
כעת זו הפעם הראשונה שהוא מקליט שיר באולפן. מילות השיר הם מפרקו החדש של הרבי, פרק ק"ח.
"לא מאוחר?", אני שואל אותו. "י"א ניסן היה לפני חודש", הוא מחייך. "הלוואי והייתי יכול לעשות את ההקלטה לפני י"א ניסן. אתה יודע מזה שליח בערב פסח, ב"ה יש הרבה עבודה. בשבוע שעבר חל 'פסח שני' שעניינו שאין מצב אבוד, אף-פעם לא מאוחר. כך גם בנוגע לשיר".
יוני הקיבוצניק הנמרץ, מנהל אולפן ההקלטות, ממהר. הוא מאיץ ברב פיזם ובשמעון גבאי – עיתונאי ממקורביו של הרב פיזם להיכנס ולהתחיל את ההקלטה, יחד עם ילדיהם, והרי היא לפניכם.
