מדוע ראש השנה לאילנות חל ביום ט"ו בשבט?
חכמינו קבעו את ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות, בשל העובדה שבארץ ישראל ובאיזור הים-תיכוני, מתחילה עונת הגשמים בחג הסוכות. בערך שלושה חדשים יעברו (ט"ו תשרי – ט"ו שבט) עד שהגשמים החדשים ירוו את הארץ וישקו את האילנות. לפיכך, כל פרי שגדל לפני זמן זה, עדיין ניזון מגשמי השנה שעברה, ויצטרף אליה לצורך חישובי ה'מעשרות'.
האם עלי לחגוג ראש השנה של אילנות?
למרות שהחג במהותו מיועד עבור אילנות, אנו יודעים כי "האדם עץ השדה", ויש לייחס לו משמעות רבה. על-ידי טיפוח שורשים איתנים – אמונה ומחוייבות לה' – נוכל לתת פירות – תורה ומצוות.
מה נהוג לעשות ביום זה?
הנה מספר הצעות כיצד לנצל את החג בצורה הטובה ביותר:
*פירות: נהוג להרבות באכילת פירות ביום זה. במיוחד, כדאי לאכול מהפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר.
*ברכות: לפני אכילת הפירות, יש לברך: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, בורא פרי העץ. אם זוהי הפעם הראשונה בה אתם אוכלים פרי מסויים, יש לברך קודם לכן: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
*תחנון: בשל אופיו החגיגי של יום זה, אין אומרים 'תחנון' (קטעים מהתפילה בה אנו מבקשים מה' שימחל לנו על חטאינו) במשך התפילה.
*מנהגים נוספים: בעדות ישראל נהגו מנהגים נוספים, איש איש לפי המסורת שקיבל מאביו: אכילת חרובים, אכילת האתרוג מארבעת המינים, ועוד.
